חדרים מלאים ספרים עם דגנית דיליאן

לפני כמה שבועות קיבלנו שני ספרים של הוצאה עצמאית חדשה ומסקרנת עם שם מסתורי: ספריית רות. הספרים, פרחים מלאכותיים והשפית, הרשימו אותנו בעיצוב המוקפד שלהם, ונהנינו מאוד מהקריאה בהם, מהטעם המשובח שמשתקף בהם ומאיכות התרגום וההפקה. מתוך סקרנות ורצון להכיר את ההוצאה מקרוב, פנינו לדגנית דיליאן - המו"לית שהקימה את ההוצאה והעורכת הראשית, עם כמה שאלות על הספרייה שלה, על עתידו של הספר המודפס ועל ההשראה למו"לות עצמאית. 

איך הספרייה שלך מסודרת?  
הספרייה שלי מסודרת קצת כמו בחנות ספרים, לפי תחומים: פרוזה מקור; פרוזה תרגום; שירה מקור; שירה תרגום; מחזות; פילוסופיה וכו׳.
כל תחום מסודר בסידור פנימי, לפי שמות המחברים, בסדר אלפביתי. קצת או.סי.די., אבל מאוד מקל כשאני מחפשת ספר ספציפי.

אילו ספרים מהספרייה שלך הכי קרובים לליבך? מהו הספר שקראת הכי הרבה פעמים?
בגלל חוסר מקום בספרייה, יש כמה חריגים לסידור האמור לעיל, וספרים שקרובים לליבי מסודרים בספרייה נוספת, בחדר השינה. שם נמצאים הכרכים של יצירת חנוך לוין, גיליונות ״מטעם״, כל ספרי השירה שתרגם רמי סערי, הספרים שראו אור בהוצאת אנדלוס המצוינת - שלמרבה הצער כבר לא פעילה - לצד שאר הספרים המתורגמים מערבית, ספרים שתורגמו מיפנית, וספרי ילדים שחלקם היו שלי וחלקם של ילדיי, ואני שומרת עבור הדורות הבאים.
הספר שקראתי הכי הרבה פעמים הוא לא פרוזה אלא דווקא ספר שירה, שאני חוזרת אליו שוב ושוב ושוב ושוב: הפרפר חוצה את הכביש של אוה קילפי, שתרגם רמי סערי וראה אור בהוצאת כרמל המעולה. אני מוצאת בו שיר מתאים לרגשותיי כמעט בכל רגע נתון.

 
הקמת הוצאת ספרים חדשה בימים שבהם רוב התעשייה שואלת את עצמה מה עכשיו ולאן. ספרי לנו, על מה את חולמת? איך את מדמיינת את הקוראים והקוראות בעברית? ומי זו רות? 
החלום שחלמתי מתגשם. בגיל צעיר למדתי מקצוע ועבדתי בו הרבה שנים, אבל תמיד חלמתי ללמוד ספרות. לקראת גיל 40 חזרתי לאוניברסיטה ולמדתי לתואר שני בספרות כללית. בסיום הלימודים הצטרפתי למערכת כתב העת ״מטעם״. שנים חלמתי ״לעשות מעשה״ בעולם הספרות, והנה, החלום הצליח להפוך למציאות!
אני מדמיינת את קוראי העברית כאנשים שדומים לי. תמיד ראיתי בספרות חלון לעולמות חדשים, להיכרות עם אנשים ותרבויות. אני מחזיקה בדעה שהתרבות הישראלית חייבת שיהיה בה מרחב לספרות איכותית. הקמתי הוצאת ספרים במטרה להביא לקוראי העברית (ואני בכללם) יצירות מעולות, בתרגום ובעריכה הטובים ביותר, ובעיצוב ובהפקה מוקפדים. 
רות הוא שמה של אימי, שנפטרה בטרם עת. היא שהעניקה לי את אהבת הספרות, וכשלמדתי ספרות היתה עדה לתשוקה שלי לעשות מעשה. אני מאמינה שלו היתה יודעת במה מושקע הכסף שהורישה לי, לא היתה מאושרת ממנה.
 
מהם מקורות ההשראה שלך ואיך בחרת את החמישייה הפותחת של ספריית רות? 
מקורות ההשראה שלי הם החיים עצמם... מתוך אמונה שהספרות לא רק משקיפה על העולם אלא גם מתערבת בו ומשנה אותו במידת כוחה. כל יצירות הספרות שקראתי, והרבה שיחות עם האנשים הנהדרים שהצטרפו אליי: המתרגמות/ים, העורכות/ים והמעצבים. הספרים הראשונים של ספריית רות נבחרו יחד עימם - בראש ובראשונה רמי סערי, שמלווה אותי בנדיבות אין קץ החל מהצעד הראשון של הדרך להגשמת החלום, ואחריו כל יתר המתרגמות שהפכו לאורך הדרך לחברות. את כל הספרים קראתי בתרגום לאנגלית, למעט פרחים מלאכותיים, שלא תורגם לאנגלית אבל ההמלצה של רמי סערי עליו היתה כל כך נחרצת, שהשתכנעתי, ולא התחרטתי.
אני חושבת שמה שעומד מאחורי כל הספרים שבחרנו לספריית רות הוא הסיפור הגדול של סך כל הסיפורים על משפחה ואהבה וחברות ונדודים וגעגועים ואובדן ובדידות ואהבת בני אדם באשר הם.
 
המגוון השפתי של הקטלוג, הכריכה המוקפדת והנייר המשובח של כל כתב יד בולטים במיוחד. אלו ספרי אמן. מה לדעתך תפקיד הספר המודפס בעידן הפוסט אנושי? 
אני שמחה שהשאלה הזו נשאלה. אני מאמינה גדולה בספר המודפס ולא יכולה לדמיין מציאות בה לא יראו אור ספרים מודפסים. באופן אישי, מבחינתי אין שום דמיון בין קריאת ספר מודפס לקובץ דיגיטלי - קריאה שמלווה אצלי בתחושה של קריאה לשם עבודה. כשאני לוקחת ספר ליד אני אוהבת למשש את הכריכה, לדפדף בו, להדביק דבקיות בעמודים שדורשים סימונים, ושמחה לחזור לאותם מקומות שסימנתי. זו אחת הסיבות בגללן בחרתי לעבוד עם מגן חלוץ, שמתמחה בעיצוב ספרי אמנות, ויחד הגענו לתוצאה שמתאימה בדיוק  למה שדמיינתי. הספרים של ספריית רות כרוכים בכריכה קשה, עטופה באפלין, שמזמינה נגיעה, העברת יד ואפילו ליטוף. הדפים שנבחרו הם דפים איכותיים במיוחד, הגופן והמרווחים בין השורות נוחים במיוחד לקריאה (אני יכולה לספר שהספרים הראשונים שלנו עברו עימוד וסדר מחודש,  אחרי שקיבלתי את העתקי שמש והיה נראה לי שהגופן קטן לקריאה והרווחים בין השורות צפופים מדי). 
בעידן בו אנחנו מוקפים מכשירים, אפליקציות, התקנים ומענים קוליים מכל עבר, שמאפשרים לחיות חיים כמעט מלאים עם אינטראקציות מינימליות בין בני אדם, אני מוצאת שהספר המודפס מקרב בין בני אדם, וזה מתקשר לתשובה הקודמת, לגבי הספרים שבחרנו.
 
איזו הוצאה מהווה עבורך מודל להוצאת ספרים עצמאית, בארץ ובעולם? 
בארץ יש לא מעט הוצאות עצמאיות שאני מעריכה מאוד ומשמשות עבורי מודל של עשייה עם תשוקה אמיתית, שמפיקה יצירה איכותית ומוקפדת. מודל והשראה קיבלתי לפני שנים משתי הוצאות מעולות שלמרבה הצער לא שרדו: הוצאת זיקית, שכל אחד מהספרים שראו בה אור הוא דוגמה ומופת בעיניי, והוצאת אנדלוס שהוציאה רק ספרים מתורגמים מערבית. פועלות היום בארץ לא מעט הוצאות עצמאיות שמשמשות עבורי מודל. אני קצת חוששת לקפח רבות וטובות, ובכל זאת אציין את ההוצאות אסיה, לוקוס, תשע נשמות, אפרסמון, נהר, כרמל, אפיק, בבל... ובספרי ילדים ונוער - הוצאת עוץ והוצאת צלטנר.
בעולם, אני מלאת התפעלות מהוצאת ארכיפלגו, שהיא הוצאה ללא מטרות רווח, שהוקמה במטרה להביא לקוראי אנגלית ספרות מתורגמת משפות העולם, קלאסית ועכשווית. אחרי שנחשפתי לפועלה, חיפשתי קצת מידע ונחשפתי לנתונים הכמעט בלתי סבירים לפיהם רק 2-3% מהספרים הרואים אור באנגלית, הם ספרים שתורגמו משפות זרות ולא נכתבו במקור באנגלית. הוצאת ארכיפלגו שמה לה למטרה לחשוף את קוראי האנגלית ליצירות מתורגמות מהעולם הרחב, תוך מחשבה שספרות יכולה לשמש זרז לפירוק סטריאוטיפים ולחשוף אנושיות משותפת בין אנשים מרקע, לאום ותרבות שונים. 
 
מה נמצא אצלך על שולחן העבודה כרגע? כתב יד ללקטורה? תרגום אחרי עריכת לשון? עותק שמש מספר שיראה אור בקרוב? 
על שולחן העבודה שלי (או יותר נכון במחשב שלי) נמצאים כרגע שני הספרים הבאים שיראו אור בספריית רות, שניהם בשלבי הגהה סופית לקראת העברה לעימוד וסדר, ובנוסף, שני הספרים שיראו אור אחריהם, ששניהם כבר אחרי תרגום ועריכה ולפני סדרת הגהות. קצת יותר רחוק בקצה השולחן, מונחים ספרים חדשים שכרגע נבחנים, מדנמרק, הונגריה, קנדה ועוד.
 
תוכלי לספר לנו על הספרים הבאים שיראו אור בספריית רות?
(לאו דווקא בסדר שלהלן:)
 
ככל שאני ממהרת, אני קְטֵנה מאת שֶׁרְסְטִי אַנֶסדַטֶר סְקוּמְסְווֹלְד, סופרת נורווגית ילידת 1979, שהיתה בת 29 כשכתבה אותו, והוא מסופר מנקודת מבטה של קשישה בערוב ימיה. זהו הרומן הראשון של הסופרת, שכתיבתה הייחודית, כמו גם התובנות שלה על החיים והחברה בנורווגיה, מרתקות ממש.
כן מאת תוֹמָס בֶּרְנְהַרְד, יצירה שלא תאכזב את הממתינים לתרגומה לעברית.
נטולי צל מאת חָסָן עָלִי טוֹפְּטָאשׁ, סופר טורקי יליד 1958, שיצירתו פיוטית כמו שירה. עלילות תושביו של כפר הררי נידח, ביצירה שהוטמעו בה עיקרי האבסורד, הפנטזיה, הריאליזם והסוריאליזם, וכל זה בלי לפגוע בהשתלשלות האירועים הסוחפים עימם את הקורא.
ארץ שלג מאת זוכה פרס נובל יׇסוּנׇרִי קׇוׇובׇּטׇה, יצירת מופת.
חובו של היום ללילה מאת יַסמינָה חַדְרָה, סיפור התבגרות באלג'יר לאורך המאה העשרים, כתיבה עשירה והתמודדות עם שאלות של עבר ועתיד, מולדת ועולם חדש, משפחה, אהבה, נאמנות, בחירה וגורל.
אושר מאת אָמִינָטָה פוֹרְנָה, ילידת 1964, בת לאם סקוטית ואב מסיירה לאון, רופא שמעורבותו בפוליטיקה המקומית הביאה לכליאתו ולהכרזתו כאסיר מצפון ע"י אמנסטי אינטרנשיונל, ואשר לאחר שהואשם בבגידה הוצא להורג ב-1975. סיפור חייה של פורנה השפיע על יצירתה, וספרה "אושר", שעוסק, בין היתר, בנושאים של מלחמה וטראומה, רלוונטי ביותר לקוראי העברית.