אָדָם הַמְּטַפֵּס עַל חֶלְקַת כְּתָלִים
>יָכֹל לְהַגִּיעַ לֶחָלָל.
הֶחָלָל הֻא אָפֵל שָׁחֹר וְלֹא רֹאִים אֹתוֹ
וְלֹא נֹפֵל מִשֻּׁם דָּבָר. בֵּית חֻץ בְּלִי חֻץ.
נֶסְכִיזְשְׁ קֹבְלֶה. פְּשֶׁדְמְיֶשְׁצֶ'ה. קְרַסְנִיסְטַאוו.
לֻבּלִין — אֵלֶּה נִתֻּק מִצְטַבֵּר.
תִּפֹּל עָלֶיךָ אֵימַת
מָ — וְאַתָּה מִיָּד. (נֹפֵל).
אֲבָל הִסְתַּכֵּל בֶּעָנָן: כִּבְשָׂה. בַּקָּשָׁה. בַּיְשָׁן. זָנָב
נָמֹג. לְבֶן אֲלֻמָּה יֹצֵא
מִמַּעֲטָפָה וְנִבְלָע בְּמַעֲטָפָה.
מִמֶּרְחָק בֹּעֵר פִּתְאֹם תַּבְשִׁילִים, מָה שֶׁהָיָה כֹּכָב.
(ר' טֶבַע)
טַבַּעַת כֹּכָבִים,
תַּנָּה עִם תַּנְתַּנִּים, מֹצְצִים שֶׁקֶט.
(ע' שָׁם)
לָצֵאת וְלָבֹא בְּמַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ,
זֶה לָבֹא וְלָצֵאת. אַרַיין אֻן אַרֹס.
כְּמוֹ שִׂכֹּרִים לְחַיִּים.
מִבַּיִת לְבַיִת לְהִכָּנֵס – ולִפְרֹש.
בַּטֶּבַע מַמְתִּין תַּת־מִין לְגֻפֵי גְּרָמֵי
כֹּכָב בַּאֲלַכְסֹן. כֹּכָב בַּאֲלַכְסֹן. כֹּכָב
בַּאֲלַכְסֹן. וְעַד שֶׁמִּזְדַּמְּנִים הַשְּׁלֹשָׁה יֹצֵאת
הַנְּשָׁמָה עָקֻם. אַךְ הֶחָלָל הֻא יָשָׁר. הֶחָלָל לֹא נָפַל.
הָאַסְטְרֹנַאֻטִים פַּתְחֻ
שֶׁאֶפְשָׁר לֹמַר בֶּחָלָל:
"אַשְׁרֵי יֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ".
אָפִלֻּ לְדַבֵּר יִידִישׁ:
"מֹיְחִיל טֹיְבֶס".
חֲמֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ.
לֹא בִּקַּשְׁנֻ מִכֶּם, הָאָבֹת.
מֹחֵל טֹבֹת. חַמֹיְל. חֲבָל. אֲבָל.
רְאֵה מַה שֶׁעָשִׂיתָ צַעַר לְצַעַרְבַּעַלַחַיִּים.
צַעַרְבַּעַלַחַיִּים. רְאֵה זֶה עָשִׂיתָ צַעַרְבַּעַלַחַיִּים.
לֹא תֻּכַל יֹתֵר לְהִצְטַעֵר
חֲבָל שֶׁלֹּא תֻּכַל.
וּרְאֵה הָאַהֲבָה מֵתָה. הָאַהֲבָה מֵתָה וְלֹא סִפַּרְתָּ לַהּ:
הָאַהֲבָה מֵתָה וְלֹא סִפַּרְתָּ לָהּ — הִיא תֹּאהַב אֹתְךָ בְּלִי סֹף.
הָאַהֲבָה מֵתָה וְלֹא סִפַּרְתָּ לָהּ וְהִיא תֹּאהַב אֹתְךָ בְּלִי סֹף —
וְ הַ בְּ לִ י סֹ ף הֻא שֶׁלְּךָ.
[אבות ישורון, "החלל לא נפל” מתוך כל שיריו |||. הוצאת הקיבוץ המאוחד]
דימוי: ענבר פלאור
