עַל הַסַּפְסָל מִמּוּל מִישֶׁהוּ הִשְׁאִיר סֵפֶר פָּתוּחַ
אָב מוֹשִׁיב אֶת בְּנוֹ בִּמְכוֹנִית צַעֲצוּעַ
שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ בְּמוֹרַד הַשְּׁבִיל
בַּיְּצִיאָה מֵהַמַּכֹּלֶת שְׁנַיִם עוֹמְדִים וּמְדַבְּרִים
עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁעַל הַטּוֹבָה, אוֹמֵר אֶחָד מֵהֶם
רֹאשׁוֹ מוּסָב־נִמְתָּח לְאָחוֹר אַךְ רַגְלָיו כְּבָר פּוֹנוֹת לָלֶכֶת
אִשָּׁה עַל אוֹפַנַּיִם, מַרְכִּיבָה מִקָּדִימָה יַלְדָּה קְטַנָּה
כַּלְבָּה גּוּצָה רָצָה אַחֲרֵיהֶן בִּצְעָדִים מְהִירִים
הֵן נוֹסְעוֹת לְאַט, הֵן יְחַכּוּ לָהּ אִם צָרִיךְ
הָאֲדָמָה רַכָּה, רְטוּבָה מֵהַגֶּשֶׁם
פְּרִי הַמִּכְנָף מִסְתַּחְרֵר מַטָּה בְּמַעֲגָלִים
תָּמִיד יֶשְׁנָם הָעֵצִים, הָרוּחַ בֶּעָלִים, דֶּלֶת שֶׁאֵינָהּ נִסְגֶּרֶת
הַלֵּב פּוֹעֵם בַּחוּץ, מִישֶׁהוּ רִסֵּס עַל אֶחָד מִקִּירוֹת הַמַּכֹּלֶת
חָתוּל מִתְקָרֵב, מִתְחַכֵּךְ לִי בָּרֶגֶל
הַיֶּלֶד חוֹתֵךְ עִם יָדוֹ בָּאֲוִיר
הָאֲוִיר מָלֵא, הָאֲוִיר מָלֵא, הוּא צוֹעֵק־צוֹחֵק לְאָבִיו
[מיטל זהר, "בגינה הציבורית” מתוך הכל יכול לקרות. עורך: אריאל זינדר. הוצאת הקיבוץ המאוחד]
דימוי: Egon Schiele - Mountain Stream, 1917