על בית־הנתיבות והנוסע

מהי עיר הולדתו של אדם, איזו משמעות נודעת לה ברבות הימים? בספר זה, אחד מרבים שכתב פרֶדְרָג פינצי, עורך המחבר מסע פואטי–פילוסופי הנסב על ערים, על מושג העיר ועל ישות העיר הן כתוצר הציביליזציה והתרבות והן כקוסמוס של זיכרונות אישיים. זהו ספר על עיר הולדתו של אדם ועל מסעות נפש הקשורים בה, ובו פרקים המתארים את עירו סראייבו מהיבט זכרי החיים השוקקים בה, לצד געגועיו של מי שבכורח הנסיבות רחק ממנה והוא חוזר אליה בזיכרונו ומתחקה בעין פקוחה אחר סוד כוחה המופלא כמולדת נפשית.

 

פרֶדְרָג פינצי (Predrag Finci) הוא הוגה דעות וסופר הכותב מסות בפרוזה המתייחדת בסגנונה הממוארי–הגותי. הוא נולד בסראייבו 1946, ועד 1993 שימש מרצה לאסתטיקה בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטה שבעירו. במלחמת שנות ה-90 למאה העשרים היגר מארצו ומאז הוא מתגורר בלונדון. פינצי פרסם ספרים רבים בתחום עיסוקו האקדמי, וכן מאמרים בנושאים שונים וקטעי פרוזה אוטוביוגרפית ששלובים בה היבטים פילוסופיים ואסתטיים. בספרו "אמנות הנכחד" הוא משלב דיון באמנות בצל השואה, בעיון בגורלו של אדם במלחמה ובחייו כמהגר הגולה מארצו (קטעים מספר זה פורסמו בתרגום עברי). עד כה פרסם כ-20 ספרים בקרואטית ושניים באנגלית. כמה מספריו תורגמו לשפות שונות. ספרו כתב הזרות (Tekst o tuđini), הנסב על הגירה וזיכרון, יצא אשתקד בתרגום לאיטלקית.