נזירה

אַמַרַנטָה היא נזירה, המתמנה על ידי אם המנזר להיות מורה. למרות רתיעתה הראשונית מהתפקיד, היא נטמעת אט־אט בהווי הכיתה שאותה היא מחנכת, לומדת להכיר את תלמידיה והוריהם, ובמיוחד היא נקשרת לתלמיד בשם לוּקָה, ילד שתקן שאינו לוקח חלק בחיי הכיתה. אַמַרַנטָה עסוקה בהתבוננות ובכלל זה היא בוחנת את משמעות היותה נזירה בעולם העכשווי של ימינו. הילד לוּקָה עוזר לה בדרכו המיוחדת.

 

פשטות המבע של אמַרַנטָה, יכולתה להתבונן נכוחה בפרטי הדברים ולתאר בשקט ובצלילות את המציאות הסובבת אותה, כמו גם את עולמה הפנימי, כל אלה מאפיינים את כתיבתו של לודולי ומקנים לנזירה, ולנובלות האחרות שלו, איכויות של שירה אינטימית ומרגשת.