טירופו הכבוש של האדם השפוי

מריון מילנר (1900-1998) הייתה מהדמויות הבולטות והמשפיעות בחברה הפסיכואנליטית הבריטית. עבודתה החלוצית בתחום האנליזה של הציור התפרסמה בספרה על אי היכולת לצייר (1950) ועבודתה עם מטופלת גבולית מוצגת בספרה ידי האל החי (1969). בנוסף לכך פרסמה מילנר שלושה ספרים של התבוננות ואנליזה עצמית, שניים מהם עוד בטרם הוכשרה כפסיכואנליטיקאית.

אוסף המאמרים המוגש בספר טירופו הכבוש של האדם השפוי לקוראי העברית נערך על ידי מילנר עצמה והוא מתפרס על פני יותר ארבעים שנות כתיבה.

בין המאמרים המוקדמים בולטים תיאורי מקרה של טיפול בילדים, חלקם בהדרכת מלאני קליין, ובהם מתגלית דרכה של מילנר לגיבוש קולה העצמאי והייחודי.

הקובץ כולל גם את המאמר הקלאסי על סימבוליזציה ואת הנספח לספר על אי היכולת לצייר; פרקים שהשפיעו הן בתחום הקליני והן בתחום הפסיכואנליזה של התרבות.

מילנר תרמה רבות לגיבוש התיאורטי של קבוצת הפסיכואנליטיקאים העצמאיים הקרובים לויניקוט, ובמקביל פתחה את הפסיכואנליזה לתחומי החינוך והטיפול באמנות, כמו גם להקשרים רחבים יותר של רגישות גופנית וחושית, אמנות, שירה ומיסטיקה. לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר איתמר לוי, חבר בחברה הישראלית לפסיכואנליזה.