חילוניות: הגות, מחקר, ביקורת

העולם המודרני הוא עולם מחולן. נוכחות האל והשגחתו כבר אינן מובנות מאליהן, ואמונה או אורח חיים דתי כבר אינם האפשרות היחידה עבור האדם. עם זאת, העולם המודרני הוא גם דתי מאוד. מוסדות חזקים משמרים את כוחן של דתות, וכמעט בכל רחבי תבל נמצא יחידים וקהילות שהדת היא חלק בלתי נפרד מחייהם. כיצד אפשר להסביר את הסתירה הזו? בשאלה זו, ובשאלות רבות אחרות, עוסק הספר חילוניות: הגות, מחקר, ביקורת.

הספר – אסופה ראשונה מסוגה של מסות ומאמרים שכמעט כולם רואים אור לראשונה בתרגום עברי – פותח לקוראיו שער לתחום המרתק, הרחב והסבוך של חקר החילון והחילוניות. בשער הראשון בו מכונסים מאמרי יסוד תיאורטיים ומושגיים שהם אבני דרך בהגות ובמחקר על חילון. המאמרים עוסקים במשמעותם ובהתפתחותם של מושגי החילון והחילוניות, בהתהוותו של הסובייקט המחולן, וכן בביקורת החילון, אגב הצבת סימני שאלה בכל הנוגע ליומרות האוניברסליסטיות והאמנציפטוריות של רבים מדובריו במערב ובעולם כולו. המאמרים בשער זה מלווים במבואות מאת חוקרות וחוקרים ישראלים שנכתבו במיוחד עבור האסופה. השער השני של הספר מציג מחקרים שעוסקים בהקשרים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים ספציפיים, ובשלל הצורות שלבש החילון במקומות ובזמנים שונים. בין היתר נדונים בו היחסים המורכבים בין דת, חילוניות ומדינה בהודו; הקשר בין חילון ובין תפיסות של שוויון מגדרי במצרים ובצרפת; האופן שבו החילון האירופי הפך את היהדות לדת; הדרך שבה ביקשו המהפכות הקומוניסטיות בברית המועצות ובסין לעצב סובייקט חילוני-אתאיסטי; ועיצובו של הניו אייג' במערב כסוג של דת חילונית.

בישראל, מדינה שבה יחסי דת וחילוניות נדונים בדרך כלל מזווית מקומית וצרה למדי, יש חשיבות מיוחדת לפתיחה ולהרחבה של תחום הדיון בנושאים הללו. השאלות, ההתלבטויות והביקורות המוצגות בספר עשויות להעשיר את הדיון המקומי ולעשותו למקוטב פחות, למעמיק יותר, ובעיקר למודע יותר לדרכים הרבות והמפתיעות שבהן החילון והחילוניות נוכחים בחיינו.