היושבת בגנים

היושבת בגנים הוא אבן דרך בתולדות הספרות העברית החדשה. עלילתו נטועה בנופי ירושלים, והיא מתרחשת על רקע תקופת מלחמת העולם השנייה, בימי חרדה מפני הצבא הגרמני שהלך והתקרב אל שערי המזרח התיכון.

במרכזו של רומן עברי ראשון זה מחיי העדה התימנית, עומד המתח בין עולם החלומות של הזקנים, מחשבי הקיצין, לבין עולם היצרים והתאוות של בני הדור הצעיר, המורדים במסורת אבות. העימות בין כיסופי הגאולה לבין המציאות בא כאן לידי ביטוי אמנותי רב־עוצמה, שבו הגרוטסקה והיופי סמוכים זה לזה ואף משמשים בעִרבוביה.

אמנות הסיפור הווירטואוזית של חיים הזז מגיעה לאחד משיאיה ברומן היושבת בגנים. מאז ראה אור לראשונה, בשנת 1944, ספר זה השפיע על דורות של סופרים ישראלים ועודנו מהווה מקור השראה בלתי נדלה. כעת, שנים רבות לאחר שאזלו עותקי מהדורותיו הקודמות, הספר רואה אור בהדפסה מחודשת המעניקה לנו הזדמנות להתוודע לקלאסיקה עברית במיטבה.

על המחבר

חיים הזז נולד בשנת 1898 ברוסיה. בשנת 1921 יצא לאיסטנבול ומשם עבר לפריז. בשנת 1931 עלה לארץ־ישראל והתיישב בירושלים, בה עסק בעבודתו הספרותית עד לפטירתו בשנת 1973. ספריו תורגמו ללשונות רבות וזכו לפרסים ולתהילה בישראל ובעולם כולו.

הזז הוא מענקי הספרות העברית לדורותיה ומאנשי הרוח רבי־ההשפעה שעיצבו את התרבות הישראלית בראשיתה. במכלול יצירתו מתבטא מלוא העומק ההיסטורי של תולדות ישראל. על ריבוי הדמויות והמעשים שבה, על חריפות קוויה וגווניה ובסחף הנושאים שבהם היא עוסקת, זו היריעה הרחבה ביותר שיצר סופר עברי יחיד, והיא טבועה בחותמו של ארון הספרים היהודי.