רק אל תעמיסי

אֲנִי כְּבָר לֹא צוֹעֶקֶת הַצִּילוּ
וְלֹא מְדַבֶּרֶת עִם אֱלֹהִים
הַכֹּל אֲנִי יוֹדַעַת לְתַקֵּן
עִם כַּף וּמַעְדֵּר

שירתה של משי פרץ דרור היא ערוץ סודי, גשר שמחבר בין התודעה הכותבת לכאוס שרוחש מתחת לה ומאיים לבלוע אותה, ושב ומחבר בין הכאוס הזה לתקווה, משמעות ואהבה. רק שירה מאפשרת דיבור שלם, שבו "הכל בחסר", הכל ברור ולא ברור בעת ובעונה אחת, מפורר ושלם, קרוע ומאוחה. השירה מאפשרת חיים שלמים למרות השבר, לפעמים בתוך השבר – חיים רצופים בשמחות יומיום שמפציעות מתוך הפחד שהחורבן שכבר קרה יתרחש שוב.

ריפוי הוא מושג יסוד בחייה ובשירתה של פרץ דרור – "אני כותבת כדי לרפא", היא כותבת באחד משיריה, "אחרי שמוצו כל האמצעים האחרים", ובמקום אחר היא מבקשת: "אם לא לרפא אז לפחות / תרפי". ההרפיה מאפשרת הן את ההיפרמות, השקיעה לתוך התוהו, והן את ההחלמה, ההשלמה, היצירה, בריאתם מחדש של חיי הנפש והגוף, הזוג והמשפחה. רק הנכונות להיפתח לצער פותחת פתח גם ליופי ולחסד שמחכים לנו בקצהו, ולפעמים עמוק בתוכו.
אלי הירש