על ההשתעבדות מרצון

"כיצד ייתכן שבני אדם רבים כל כך סובלים לעיתים תכופות רודַן, שאין לו כוח אחר מאשר זה שהם עצמם העניקו לו, ואשר אין ביכולתו להזיק להם יותר מאשר הם מוכנים לשׂאת, ואשר אינו יכול היה להרע להם כלל אלמלי היה להם נוח יותר לסבול ממנו מאשר להתנגד לו?"

בספר זה בוחן לה בּוֹאֶסי, ידידו הנערץ של מונטֶן, את תופעת העריצות, ובעיקר את השאלה כיצד קורה שמיליוני אנשים תבוניים בוחרים לוותר על חירותם ולהשתעבד לעריץ. חיבור מהפכני זה הסעיר את דעתם של משכילים ואינטלקטואלים בכל דור ודור והוא רלוונטי לכל תחומי החיים שבהם מתקיימים יחסי שליט-נשלט המבוססים על שעבוד והשתעבדות בין בני אדם.

אטיין דה לה בואסי (1563-1530), הוגה דעות צרפתי צעיר, אמיץ ומקורי, הוא האיש שמישל דה מוֹנטן הגדיר כ"אדם הגדול ביותר במאה שלנו" ושעל אודותיו כתב את המסה הנודעת שלו "על הידידות".

לה בואסי הוא האינטלקטואל האירופי-מערבי הראשון שהגה במאמרו "על ההִשתעבדות מרצון" את רעיון ההתנגדות האזרחית הלא-אלימה לדיקטטורה המנוגדת לטבע האדם. בטקסט החתרני-אוונגארדי הזה, שאותו כתב בטרם מלאו לו 18, לַה בּוֹאֶסי פרץ דרך להוגים ולאישים שצמחו מאות שנים אחריו: רוּסוֹ, ת'ורו, גנדהי, מרטין לות'ר קינג ואחרים, ובמקביל גם לזרמים הלא-אלימים בתנועות האנרכיסטיות למיניהן ולסוגיהן.

הטקסט הזה, שגילויו המענג מסעיר את דעתם של משכילים ואינטלקטואלים בכל דור ודור, שומר על רלבנטיות נצחית לכל תחומי החיים שבהם מתקיימים יחסי שליט-נשלט המבוססים על שעבוד והשתעבדות בין בני אדם באשר הם: מבוגרים וילדים, גברים ונשים, רוב ומיעוט, עשירים ועניים, חזקים וחלשים וכמובן שלטון ואזרחים-נתינים.