סמטאות

סמטאות של אלישבע (ביחובסקי) הנוצרייה-רוסייה, שפורסם לראשונה בתל-אביב ב-1929, היה הרומן העברי הראשון שכתבה אשה בארץ, רומן שלא זכה להכרה עד היום אלא בקרב חוקרי ספרות. אלישבע היתה ידועה בתור משוררת ולא בתור סופרת, אך הספר נקרא ממבט עכשווי כרומן שהקדים את זמנו.

עלילת סמטאות מתארת שנה מחייהן של שורת דמויות ארוכה, מן "הבוהמה הספרותית והאמנותית" במוסקבה הסובייטית (1923), ומתלכד סביב שתי דמויות, המשוררת הרוסייה ליודמילה ויבְיֶן, והמורה שלה לעברית, הסופר המתוסכל דניאל רויטר.
עיקר כוחו וחיותו של הרומן נובעים מאופן התיאור של יחסי המשיכה והכוח בין הגברים לבין הנשים האינטלקטואליות, העצמאיות מבחינה מינית.