שני מאבקים עזים עיצבו את דמותה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. האחד, גלוי, ניטש בין תומכי הממלכתיות, ובראשם דוד בן­־גוריון, שחתרו לריכוז העוצמה בידי המדינה לבין תומכי הגישה התנועתית, שגרסו אוטונומיה נרחבת להתאגדויות החברתיות הוולונטריות, חוט השדרה של החברה הישראלית. המאבק השני, הסמוי, ניטש בין תומכי הפרויקט הגרעיני הישראלי לבין מתנגדיו.

האם היה קשר בין שני המאבקים? משטר היד הקשה מראה שהקשר כה הדוק, עד כי ניתן לראות בהם שני פנים של מאבק אחד. הממלכתיות הייתה הכסות האידיאולוגית לריכוז סמכויות שלטוניות בידי בן­־גוריון וקבוצה קטנה של תומכיו ולהחלשת המשטר הדמוקרטי, התנועות החברתיות ומנגנוני הפיקוח.