חרוזים נלוזים

"בוקר אחד התחשק לזאב איזה משהו טוב; הוא היה קצת רעב. ולכן הוא הלך ודפק על דלתה של סבתא שגרה לבד בבקתה. "אפשר להכנס?" כך זאביק שאל. סבתא תקעה בו מבט מבוהל: "אוי! שכחתי שלא פותחים דלת לזר!" וזהו. יותר לא הספיקה לומר..."

כך פותח רואלד דאל את גרסתו לאגדת "כיפה אדומה" כפי שהיא מופיעה בספר זה. בששת אגדות הילדים הקלאסיות שבספר, עושה דאל כבשלו. הוא לוקח את הפאזל המורכב של הסיפור הקלאסי, מבלבל את חלקיו, ואז מרכיב אותו מחדש שדמיונו הפרוע משתלח לכיוונים לא צפויים. וזה מצחיק! מצחיק, ועם זאת צודק כל כך. הסיפורים מותירים אותנו בתחושת סיפוק של "כן, כך בדיוק זה היה צריך להסתיים, כך זה נכון וצודק!" ומה עוד אפשר לבקש?!