המצב העברי

השכם בבוקר באות רוחות קלות ונושאות עמן ריח ים וריח כביסה. עלוות האילנות רוחצת באור, ומנועי הבנזין מלהטים תחת מעטה הפח וגוערים ונוהמים ומסתלקים הלאה. אביו של צבי נחלץ מבין הסדינים וקם ונזכר כיצד גופו. האֵם לבושה כבר, מוצאת שהוא ישוב על קצה המיטה ואומרת "אל השוק אני הולכת". 

צבי הוא דוקטור להיסטוריה של ארץ ישראל, שמנסה ללכוד את המעשה הציוני באמצעות הלשון העברית. מינה, סטודנטית לשעבר, היא בת זוגו שכמהה לתינוק אך לא נענית. הוריו הם זוג מבוגר שהיה שותף בהקמת קיבוץ בארץ ישראל, ומתגורר כיום בתל אביב; מה שנותר מחייהם אלה זיכרונות בלבד. קורותיהן של הנפשות הפועלות מופיעים כפזמון חוזר, שלושה נוסחים שמתארים יום אחד בחייהן. מדובר בסתם יום של חול אשר בעצם כתיבתו מחדש הוא משתנה לבלי הכר.

המצב העברי מתכתב עם שפה שנשתכחה ומזמין לדיאלוג עם הזיכרון הקולקטיבי של חיי הספרות ושל חיי המעשה. חגיגה לאוהבי העברית.