הגדת היובל

שנת החמישים היא שנת החירות. ביובל נצטווינו להשיב אדמות מופקעות לבעליהם ולשחרר עבדים. ככתוב בספר ויקרא: “וקְדִַשְּׁתֶםּ אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וקְּרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לכְׇל־ישְֹׁבֶיהָ”. השנה הזאת, התשע“ז, היא שנת החמישים לשליטת מדינת ישראל על יהודה ושומרון ועל בני העם הפלסטיני. זו העת לחירות ולשלום.

הגדת היובל מעמידה את הציווי לקרוא דרור בארץ בשנת היובל אל מול חגיגת חג הפסח, הוא חג החירות. יוצרים והוגים מכל רחבי העולם היהודי חברו יחד והציעו, במדרש, בשיר, בזעקה מוסרית, פרשנויות בנות זמננו לקטעי ההגדה. משום שהחירות אינה רק שלנו, אלא של כל בני האדם. מחביבה פדיה ועד לאון ויזלטיר, ממיכאל מלכיאור ועד קרול גיליגן, מעמוס עוז ועד שרה סילברמן, בשנת החמישים אנחנו קוראים דרור בארץ לכל יושביה.