דרמה מיותרת

אֲנָשִׁים הַיּוֹם 
מְחַפְּשִׂים דְּרָמוֹת לֹא דְּרָמָתִיּוֹת

אַתְּ אוֹמֶרֶת 
אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי מְיֻתֶּרֶת
אֲנִי אוֹמֵר הִתְעַסְּקוּת הִיא עִנְיָן

אַתְּ אוֹמֶרֶת
הָיִיתִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת גַּם כָּל אַחַת אַחֶרֶת
אֲנִי אוֹמֵר אַל תִּהְיִי דְּרָמָטִית
בְּלִי מִלָּה מְיֻתֶּרֶת

דרמה מיותרת הוא ספר השירים הראשון של שעיה קהאן. שם הספר, מרמז על הכפילות המצויה ביסוד הספר, ואשר ממנה הוא משגשג. כידוע לכל ילדה וילד (ולכל המתקשים להכיל את רגשותיהם) דרמה מיותרת היא ההתנהגות שיש להימנע ממנה, בין היתר, משום שהיא הופכת מובחנת ובולטת דווקא דרך הפרזה. אולם זוהי בדיוק כוונתו של ספר זה: חגיגה ולא הימנעות, הן מן הדרמה והן מן האופי העודף שלה. הצבתה בראש המעשה השירי טוענת לגבי נחיצותה עבור הכותב, שצריך לקיים אותה ולהתקיים ממנה. 

בדרמה מיותרת קשה לחזות כיצד תסתיים שורת השיר, היות והמשורר מתנגד לחיזוי, מרחיק אותה מכיוון ההתפתחות הצפוי לה ומחפש אחר הפתעה, שינוי וחריגה. לבסוף שירי הספר מציעים לחשוב על השירה עצמה כעל דרמה מיותרת שחיי היומיום מבקשים לדחות החוצה, ולאמץ תחתיה עמדה בוגרת, מאופקת ומשתלמת יותר.