דופק

יונתן, רואה חשבון צעיר, משוכנע כי העוּבּר בבטנה של מירה אשתו, בן שבעה שבועות בלבד, מת. "עוד לא רואים דופק", אמר להם הרופא. עם הדאגה לעוּבּר אמור יונתן לטפל בהעברת הדירה שלו ושל מירה, מתל-אביב למושב במרכז הארץ. אלא שאורחים לא צפויים המופיעים בביתו, כמו-גם מחלתו הפתאומית של אביו, משבשים את תוכניותיו. יהודית באה לבקר את אחיה, אביו של יונתן, ליד מיטת חוליו. היא פוגשת שם את מרסל, עובד זר מרומניה, שהפך לאח-מטפל. דרך מרסל מתגלים לה, באופן מפתיע וכמעט במקרה, פרטים חשובים שלא ידעה על בנה האהוב אודי, שנסע לטיול בהודו אחרי שירות צבאי בשטחים, וניתק כל קשר עם בני משפחתו.

"דופק" עוקב אחר יומיים יוצאי-דופן בחייהם של יונתן ברגר ושל דודתו יהודית. שניהם מוצאים את עצמם מיטלטלים במרחבים הגיאוגרפיים והתודעתיים-קיומיים שבין תל-אביב לבין ראשון-לציון, ובין ג'נין לבין קאסוֹל שבהודו. הקשיים המתמשכים של כל אחד מהם להידבר עם עצמו ועם הקרובים לו נמסרים בתיווכו של קול מסַפֵּר נוכח-נפקד, שהוא אולי גיבורו השלישי, הסמוי, של הספר. באמצעות קול זה מיטיב יניב איצקוביץ' לתאר דמויות שסועות הנאבקות להתאים את עצמן לקוד הנורמליות הישראלי, ובתוך כך חושפות את עיוותיו של קוד זה ואת האלימות המובלעת בו.