בין ירושלים ולנינגרד נפרשות שתי יריעות חיים שחוטיהן נשזרים אלה באלה. מחד, סשה קמינקא, יוצא ברית המועצות, אמן ומרצה באקדמיה הירושלמית לאומנויות "בצלאל", מוצא את עצמו בארץ אבותיו הישנה־חדשה כורע תחת רודנותו האידיאולוגית של הממסד האומנותי. מאידך, מישָׁה קאמוב, אמן וחבר נעוריו של קמינקא ובעיני רבים גיבור תרבות האַנדֵרגרַאוּנד בלנינגרד, שמצא את דרכו האומנותית כמו גם את אמוּנתו בנצרות הפּראבוֹסלאבית.
בכתיבה עשירה ומלאת הומור, אוקון רוקם בסיפור שלל מרהיב של דמויות, נאצלות ונכלוליות, נפלאות ונלעגות, מזהירות ועלובות, ותערוכה אחת, שעליה, כמו על כף המאזניים, נח גורלו של הצייר.
"ספר מצחיק, עצוב וחכם מאוד. חובה לכל מי שמעריך אמנות." יקטרינה נקרסובה שצ'דרינסקאי, ההרמיטאז', סנט פטרסבורג
"ספר מבריק האוצר את כל החוכמה, ההומור, אהבת האמנות וחדוות היצירה של סשה אוקון." פרופ' עידו ברונו
"מבט חומל, אירוני ומורכב על המציאות האנושית. מעין ציור שחוברים בו יחדיו הדמויות, הצייר והציור עצמו, והקוראים נעשים בו שותפים למסע. חגיגה ספרותית יוצאת דופן." פרופ' אבי שגיא
