אצל הילל ולילית מהעיר הגלילית

בְּבַיִת גָּדוֹל בָּעִיר הַגְּלִילִית 
גָּרִים מַר הֵילֵל  וְאִשְׁתּוֹ לִילִית. 
וְיֵשׁ לָהֶם שְׁנֵי יְלָדִים – בַּת קְטַנָּה וּבֵן בְּכוֹר – 
וְעֶשְׂרִים חֲתוּלִים, וְכֶלֶב קְטַנְטֹן, 
וְיֵשׁ שָׁם אֲפִלּוּ נָחָשׁ־עֲקַלְּתוֹן 
וְלִוְיָתַנִּין שֶׁשּׂוֹחֶה בַּכִּיּוֹר. 
 
לַבֵּן קוֹרְאִים זְבוּב 
וְהַבַּת? שְׁמָהּ גֻּלְגָּלְתָּא. 
וּבַבַּיִת הַזֶּה גָּרָה גַּם סָבְתָּא 
שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם שֵׁם  
כִּי הִיא כָּל כָּךְ זְקֵנָה 
וְלֹא, הִיא לֹא מֵתָה,  
הִיא סְתָם יְשֵׁנָה. 
 
אין עוד משפחה כזאת! 
סיפור נהדר ומלא הומור על משפחה מיוחדת.