סוף היהדות בארצות האסלאם

לסכסוך היהודי-ערבי במזרח התיכון יש שני צדדים, אבל הספרות המחקרית והפופולרית, והתקשורת המודפסת והמשודרת ברדיו ובטלוויזיה מציגות רק צד אחד של המשוואה. מול 600 אלף הפליטים הערבים שברחו או גורשו מבתיהם לאחר ששבע מדינות ערביות תקפו את מדינת ישראל עם הקמתה ב-1948, עומדים 900 אלף פליטים יהודים שנודו או גורשו מבתיהם באחת-עשרה מדינות מוסלמיות בשנות הארבעים והחמישים. 600 אלף מהם עלו למדינת ישראל. היהודים שישבו בארצות האלה כ-2000 שנה, הגיעו אליהן שנים רבות לפני הופעת האסלאם, אבל עכשיו נבצר מהם להמשיך לחיות שם אפילו אם היו מסכימים לחזור למעמד הנחות של בני חסות.   איך קרה הדבר שמדינת ישראל והתנועה הציונית הדחיקו זמן כה רב את הדרמה הזאת? והאם היא מונחלת כראוי לה לדורות הבאים בזיכרון הלאומי־ציבורי של המדינה? ספר זה פורשׂ את סיפור חורבנן של אחת־עשרה קהילות יהודיות בארצות האסלאם.   שמואל טריגנו, פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת פריז, פרסם עשרים וחמישה ספרים, ערך את העולם הספרדי, היסטוריה ותרבות (2007, Editions du Seuil). ספריו בעברית: האידאל הדמוקרטי במבחן השואה (אוניברסיטת בן גוריון, 2009); גבולות אושוויץ (רסלינג, 2016)