ספר הרשות: מחשבות על אמנות, טיפול, חינוך ואנושיות

"חווית הרשות" היא פריזמת התבוננות ונקודת מבט רעננה של נונה אורבך על טיפול, חינוך וקשרים בין בני אדם בכלל; "חווית הרשות" היא צורך אנושי בסיסי וחיוני, היא עונה על הכמיהה של כולנו להתקבל ולהיות נאהבים כפי שאנחנו. היא פועמת במרחב נטול שיפוטיות וציפיות להתאמות או ציות.

ספר הרשות של נונה אורבך מזמין אותנו להצטרף לשיטוט תודעתי בוואדי שליד ביתה ובמקדשי קיוטו, אגב כך שהיא טווה לנגד עינינו מחשבות ודימויים פואטיים גם בתצלומים ורישומים מינימליסטיים. הטקסט של אורבך ריזומטי, הוא מסתעף בין תרבויות וז'אנרים – שירה, זיכרונות, תיאוריה ופרקטיקה טיפולית. בשיטוטיה הטקסטואליים מזמינה המחברת את הקורא לבקר יחד איתה בגני זן, במוזיאונים, בחפירות ארכיאולוגיות; יחד עם איתה אנו מציצים אל מרחבי הדמיון של פיזיקת החלקיקים וחקר התודעה, הספרייה האלכסנדרונית העתיקה והסטודיו הפתוח לטיפול באמנות. כך מדגימה אורבך כיצד הרשות מגבירה את האופטימיות והחמלה שלנו; היא מתחקה אחר ההשלכות של תיאוריית הרשות כחוויית שייכות וזיקה לאנושות כולה, שכן כאשר היא מוענקת ומתקבלת, אדוותיה מעוררות אופטימיות, מזרזות טרנספורמציות מעבר לפרט אל המשפחה ואף לקהילה.

נונה אורבך היא אמנית רב-תחומית, מטפלת, בלוגרית, מרצה ומנחה סדנאות למטפלים בארץ ובעולם; עוסקת ביצירתה בהקשרים ארכיאולוגיים והיסטוריים. מכלול עבודתה מכונס תחת הכותרת "תל-נונה". היא החופרת בתל, היא הנחפרת והיא הממצאים. לשם כך היא מקיימת ספריה וירטואלית כבלוג שהוא גם נר זיכרון לספריה האלכסנדרונית שנשרפה על רבבות מגילותיה; היא מנסה מטפורית לעורר אותה לחיים. אורבך מוליכה מהלך חברתי לשינוי תפיסות חינוך באמצעות הבנת הסטודיו, ולשם כך יזמה קהילות למידה אינטרנטיות בעברית ובאנגלית. תכני הלמידה מצטברים בתודעתה לספריה הקדומה; המעשה החינוכי-חברתי נתפס כחלק מיצירתה האמנותית. ספריה הקודמים: "רוח החומר" (1997), בשיתוף עם לילך גלקין; "סטודיו טוב דיו" (רסלינג, 2019).