הבית המשוגע

כְּשֶׁאֵין לְךָ וְאֵין לְךָ וְאֵין לְךָ וְאַתָּה לֹא וְיֵשׁ לְךָ וְאַתָּה לֹא וְאָז כָּל מַה שֶּׁקַּיָּם מִבְּחִינָתְךָ בָּעוֹלָם זֶה רַק בַּיִת   בשירים עזי מבע, הבועטים בחושניות ובחדווה בכל מוסכמה חברתית או פואטית, בוחנת לָלי את מושג הבית, ובאמצעותו - את מושגי ה"פנים" וה"חוץ". שיריה ממששים את קו הגבול בין האדם כיצור פרטי וכיצור חברתי, בין ההוויה הדומֶסטית לבין ההוויה הבין-אישית, בין מה שמצוי בין ארבע קירות לבין הרוח החודרת מבחוץ אל חלל הנפש. "הבית המשוגע" הוא בית קונקרטי מאוד, שכל תל אביבי יזהה בלי קושי, אבל הוא בעת ובעונה אחת גם סמל: סמל של סירוב למוסכמות, סמל של מוזרוּת ושל נבדלוּת, סמל של פרטי שהוא פומבי ושל פומבי שהוא פרטי.   זהו ספר שיריה החמישי של ללי ציפי מיכאלי. ספריה הקודמים: "שירי ללי", "צייר אותי בוערת", "הסולנית" ו"מסֶכֶת פנים". ללי ערכה את האנתולוגיה "התנגדות". בעשור האחרון יצרה סרטוני וידאו ארט שירה, שחלקם השתתף בפסטיבלים בינלאומיים. שיריה פורסמו בבמות ספרותיות שונות ותורגמו לשפות זרות. הספר יהיה זמין גם באפליקציית icast בגרסה המוקלטת בקולה של המשוררת.