ראיונות קצרים עם גברים נתעבים

קובץ הסיפורים הזה מכיל סיפורים על אנשים. חלקם מתארים דמות בצורת דיווח מפורט, חלקם נראים כמו תמליל שיחה בין שני אנשים. חלקם מובאים בצורת ר"ק, ראיון קצר, ממנו הוצאו השאלות ונשארו רק התשובות. לפיכך, אנחנו מקבלים הרבה מונולוגים בשפה דיבורית, שאט אט חושפים איזשהו גורם משונה, מעוות, מטריד, רע או פשוט אומלל באישיותו של כל מרואיין. 

הגברים הנתעבים, בסופו של דבר, ברובם בכלל לא עד כדי כך נתעבים. הם לפעמים שוביניסטים, לפעמים סתם חלאות, אבל לרוב פשוט סובלים מאיזושהי תסמונת מוזרה שגורמת להם לצעוק משהו ביזארי תוך כדי סקס או מדחף שמוסבר באופן מנומק ואינטיליגנטי – אף אחד כאן לא טיפש – לקשור את בנות זוגם, וכמעט כולם סובלים ללא הרף. העולם שנוצר כתוצאה מעבודת הטלאים הזו, סיפורים קוהרנטיים יותר ופחות, הוא עולם נוראי, ריאליסטי ואפל למדי. הכתיבה הצפופה, ברבים מהמקרים נטולת פסקאות, מרובת פסיקים, מרובת הערות שוליים עמוסות-משמעות, הולכת וכולאת את הקורא שאין לו מתי להפסיק ולנשום. הדימוי על העטיפה היפה שעיצב תמיר להב-רדלמסר, ההילה סביב הסכין והצבעים האפורים, תואמים היטב את הספר. הסכין הזו מלווה את הכתיבה של פוסטר וואלאס מההתחלה, לא משאירה שום דבר שלם.