נשמת הפרחים

מרפאים נשמות, משפרים חלומות, מעדנים מחשבות, מדללים מועקות, ומשרטטים אופקים חדשים. 

שיריה האבודים של קָנֵקוֹ מִיסוּזוּ, בקעו מן האמפתיה הטבעית שהייתה לה כלפי כל היצורים החיים והדוממים המאכלסים את היקום שלנו. מרגשים, מינימליסטיים, אוניברסליים, שיריה מבטאים את האמיתות העמוקות ביותר, בפשטות עילאית. ביצירותיה, מיסוזו  מנתה אנשים, פרחים, בעלי חיים, וחפצים יום־יומיים שנמצאים שם בקרבנו. כל מה שעשוי להאיר את הנתיב – לפעמים זוהר, לפעמים חשוך – ותמיד חולף, שאנו מכנים, חיים.

היו לה חיים קצרים. יצירתה אבדה בהפצצות על טוקיו במהלך מלחמת העולם השנייה. שיריה נשכחו כליל במשך עשורים, אך נתגלו מחדש הודות לחקר בלשי. היה זה המשורר סֵטסוּאוֹ יזאקי, שהצליח לאתר את אחיה הקשיש של המשוררת, ששמר את שלוש מחברותיה של מיסוזו הכתובות בכתב יד.

מרץ 2011. העם היפני זקוק להתאוששות רוחנית מהתוצאות של רעידת האדמה והצונמי שבא בעקבותיה, שפקדו את המדינה. רצה הגורל, ושיריה של קנקו מיסוזו היו אלה שניחמו וריגשו מיליוני אזרחים. צדק פואטי או נס אומנותי הוא שזיכה את המשוררת להיות אחת המשוררות הלאומיות של יפן כיום.