הבן האובד

"הבן האובד" מביא סיפור משעשע, נורא, גרוטסקי ומחריד כאחד, על חייה של משפחה גרמנית בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים.
העלילה פשוטה, אך היא מקפלת בתוכה סמל לגורלה של גרמניה במחצית השנייה של המאה העשרים ועד היום.
במשך שנים היה שם סוד. ילד קטן – שהוא המספר, ששמו וגילו אינם ידועים – בן לאיכרים שנמלטו מפרוסיה המזרחית מערבה בחורף 1945 עם התקרבות הצבא האדום, שומע מאביו סוד שהופך את עולמו באחת: אחיו הבכור, ארנולד, שתמיד סיפרו שגווע ברעב במסע הארוך מהמזרח למערב, בעצם אבד בשיירת הפליטים, ולא מת.
עכשיו הוריו, שבמשך שנים חיפשו את הבן האובד, משוכנעים שמצאו אותו בדמות נער יתום, אסופי 2307 שמו.
ההורים יוצאים למרדף אובססיבי לאיתור הבן האובד, ובתוך כך מתמסרת המשפחה למסכת בדיקות אנטומיות, המעידות על צלו המתמשך של הנאציזם בגרמניה גם עשרות שנים לאחר סוף מלחמת העולם השנייה.
במרדף הזה הולכת ומתפוררת נפשו של הילד הקטן, הבן החי, האכול אשמה ובושה על לא עוול בכפו.

באמצעים פואטיים מרעננים להפליא – אירוניה מעודנת, ובה בעת נימה מפוכחת ויבשה במתכוון; ובקול משולב: קולו הגלוי של ילד שאינו מבין את המתרחש סביבו, וקולו המובלע של מבוגר מודע יותר – מגולל הסיפור שלל נושאים, רובם אוניברסליים ומקצתם גרמניים טיפוסיים: ילדות אבודה, משפחה קמלה, שתיקה בין-דורית, הכחדת האהבה, עקירה, טראומה והשפעות המלחמה על הקבוצה ועל היחיד.