לפני השער האפל

לאט עולים סוסי
על מעלה ההר
לילה כבר שוכן שחון
בנו ובכל.

כבדה תחרוק עגלתי לרגעים
כעמוסה אלפי מתים.

זמר חרישי אשלח
על פני גלי הליל,
שיעבור למרחק.

סוסי מאזינים ועולים לאט.

כמה שונה כתיבתו של דוד פוגל מזו של אבירי השירה בני דורו. בניגוד לסגנון המליצי והנכבד של משוררי התקופה בה פעל, זו העמוסה הרמזים המקראיים, נבואות ובשורות, שיריו של פוגל הצעיר הם שירים של אור ושקט, יערות אפלים וכן של מפגש מתמיד עם המוות. תיאורי התשוקה המינית והאהבה שחלקם נכתבו גם מנקודת מבטה של דוברת מרשימה- בת דמותה של גיבורת שיר השירים - הופכים את ספר שיריו הראשון של פוגל, אשר יצא לאור לראשונה לפני קרוב ל-90 שנה, לעמוק ומעורר הזדהות יותר מתמיד.

הרומנים שכתב פוגל "חיי נישואים", "בבית המרפא" ו"נוכח הים", יצאו לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הרומן הגנוז פרי עטו "רומן וינאי" יצא לאור לאחרונה בהוצאת עם עובד.