כל הקיץ חיפשתי את נוצת העורבני

ספר שיריה הראשון של אדוה מגל כהן שוזר מבטי התבוננות ביומיומי הארעי, חיפוש אחר יופי בפאתי ההתרחשויות, בתנועות החיים הרכות: אסיר משוחרר בלשכת משרד הפנים,  גנן על ספסל בגינה נטושה, הניבט מבעד חלון חדר לידה. הכותבת חוזרת אל מקומות בהם חיה או למקומות בהם אך חלפה: בין אבו־תור ובת־ים, בין נחל בוקר והרי הקור הצפוניים. מסע אל הטבע הקרוב אל חייה בעיר, בין זמן למקום. מסע אל מוות ופרידה, מסע שהתחיל בשבר אהבה.
 
אדוה מגל כהן מתגוררת בירושלים, בוגרת לימודי קולנוע, חוקרת את ראשית התיעוד הקולנועי על ירושלים, יוצרת ומרצה. אצרה את תערוכת הקולנוע ״סינמה ירושלים״ העוסקת בראשית המבע הקולנועי על העיר ירושלים. כותבת זה שלוש שנים. שיריה התקבלו לפרסום בכתבי העת ״כרמל״, ״משיב הרוח״, ״עתון 77״, ״המוסך״,  ״סלונט״, ״סלון הדחויים״, "הו", אנתולוגיה ״תערובת שתילה״ (פרס כליל לאקופואטיקה) ועוד.  

"״זקופה ונרעדת אתי״; ״עץ וזמנו החרישי״; ״אחצה את קיר חדרי״; ״רעד לב במים מנוחם״ – שלושת השערים הראשונים של ספרך הראשון הם מהשירה היפה ביותר שקראתי בשנים האחרונות". 

                                                                                                  פרופ' דרור בורשטיין