ארבעה קוורטטים

בשנת 1948 זכה ת"ס אליוט, מענקי השירה במאה העשרים, בפרס נובל לספרות. ארבע שנים קודם לכן פרסם את יצירתו השלמה והמקיפה ביותר, "ארבעה קוורטטים". ארבעת הקוורטטים, שראו אור בנפרד בין השנים 1942-1935, מהווים מסע רוחני של משורר דגול בנתיבים המרכזיים של השירה - זמן, חלופיות, תודעה, היסטוריה, דת, אמנות, נצח. אליוט, שהיטיב לתאר בפואמה "ארץ השממה" (1922) את השבר החברתי וההיסטורי של התודעה המודרנית בעקבות מלחמת העולם הראשונה, חותר בקוורטטים לעבר הגורם המאחד. כוחה של השירה והאמנות, עוצמתו של הזיכרון האישי והקולקטיבי והאור הדתי נמזגים כאן לאחת היצירות המרכזיות והחד־פעמיות של השירה המודרנית.