חלומו של סקיפיו

"שים לב והסר פחדיך, סקיפיו, ואת אשר אומר לך, נצור בזכרונך!"

 

"חלומו של סקיפיו" הוא השם שנתייחד לחטיבה החותמת את הדיאלוג הפילוסופי־פוליטי הגדול על המדינה מאת מרקוס טוליוס קיקרו (106–43 לפנה"ס). בחלומו נחשף סקיפיו הצעיר לחיי הנצח של הנפש, הוא משקיף על היקום כולו, לומד את רזיו ומבין אל נכון, שקיומנו בעולם זה הוא בר חלוף ודל משמעות; כל גמול ותהילה עלי אדמות סופם לכלות ועל כן הרדיפה אחריהם היא דבר בטל ומשחית את הנפש. אך יש דברים טובים בחיינו שאפשר לבקשם: הגות פילוסופית וטיפוח המידות הטובות, לחיות חיי צדק ולעמול למען הכלל והמדינה.

 

ב"פרדוקסים של הסטואים" מציג בפנינו קיקרו שישה עקרונות יסוד באתיקה הסטואית ומסבירם באמצעות דוגמאות מתולדותיה של רומא. חיבור קצר זה יש בו כדי להיטיב את דרכינו ולהעצים את אושרו של כל אדם.

"אין איש יכול שלא להיות מאושר מכול אם די לו לגמרי בעצמו ואם הוא שם את כל נכסיו בתוכו הוא. מי שכל תקוותו, מחשבתו והגיגיו תלויים בַּמזל, אין לו שום דבר ודאי, שום דבר שלגביו יהיה בטוח, כי יישאר לצדו יום אחד."

"ברגיל מכנים את נפשו של אדם עשירה, לא את כספתו. הגם שזו האחרונה תהיה מלאה, כל עוד אראה שאתה ריק, לא אחשיבך עשיר. והרי על סמך מה שמספיק לכל איש ואיש אומדים בני האדם את מידת עושרו."