הווידויים

ספרו האוטוביוגרפי של הפילוסוף והסופר ז’אן־ז’אק רוסו, אחת הדמויות הבולטות ביותר במאה השמונה־עשרה, מציג לעינינו את המהפכים הרעיוניים והתרבותיים שהתחוללו במאה ההיא. השפעתו של “הווידויים” על תקופתו ואף על גדולי הספרות שאחריו  היתה עצומה. הוא מהווה נקודת מפנה במבטו של האדם על עצמו ומציין את תחילתו של חקר־האני המודרני. כאן מתגלה לפנינו לא הפילוסוף חמור הסבר, אלא אדם רב פנים, רגיש וסוער, מלא תשוקות סותרות, המזמין אותנו למסע מרתק דרך התחנות של חייו רבי התהפוכות ובעיקר אל עמקי נפשו, מתוך חקירה לא נלאית לאמת.

בפעם הראשונה בתולדות הספרות נפרש סיפור חיים אישי בצבעוניו שכזאת, בעומק פסיכולוגי שכזה, בהעזה גדולה כל־כך של חשיפה עצמית, ובעיקר – בפרוזה עשירה וסוחפת, לירית לעתים קרובות, ובעלת עוצמה רגשית רבה.