הגיונות על הפילוסופיה הראשונית

"אבל מה אני, אם כן? דבר חושב. ומהו דבר חושב? זהו דבר שמטיל ספק, שטוען, ששולל, שרוצה, שאינו רוצה, שמדמיין לעיתים, שחש. אין ספק כי אם אכן שייכים כל הדברים הללו לטבעי, כלל אין זה מעט. ומדוע זה לא ישתייכו לו? וכי לא אני הוא המטיל ספק כמעט בכול, ויחד-עם-זאת מבין ותופס דברים מסוימים, המאשר וטוען כי אך ורק דברים אלה אמיתיים, ושולל את כל הדברים האחרים, הרוצה ומתאווה לדעת עליהם יותר ואינו רוצה ללכת שולל, המדמיין דברים רבים, לעיתים אף למרות רצוני, והמרגיש דברים רבים, כאילו באמצעות תיווך של החושים ושל איברי הגוף?"

אם ישאל השואל, מהו הספר שפתח את העידן של הפילוסופיה החדשה, אין מחלוקת ביחס לתשובה: "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט. בשלוש מאות וחמישים שנה מתמודדת התרבות המערבית עם המורשת הזאת: איך להתנגד לדקארט? איך ובמה להסכים עימו? לאחר יותר משבעים שנה, מתורגמים ההגיונות מחדש, ובספר העברי בא לידי ביטוי גם כשרונו הלשוני של דקארט אמן הכתיבה. למהדורה חדשה זאת נוספת אחרית-דבר ובה, לראשונה בעברית, דיון מפורט בהשגות שהועלו נגד דקארט ובתגובותיו להן.