בזכות המבוכה ובגנות הטיח

"ומדוע לא נהיה נבוכים? בני אדם ראו את מיטב האידיאלים האנושיים – תמצית תרבות הדורות – מנופצים ומחוללים ומגואלים. האומנם לא יהיו נבוכים?"
--------
ברל כצנלסון סירב להתעלם מהמציאות. בקיץ 1940 הוא היישיר מבט אל אימת הנאצים באירופה ואל הסדקים הפנימיים ביישוב. במקום לטייח, הוא בחר להתבלבל, להודות בטעות, לקחת אחריות, לחפש דרך. להיות במבוכה - וללמוד ממנה.

בבזכות המבוכה ובגנות הטיח מפנה ברל "אל התנ"ך, הספר האקטואלי תמיד ואקטואלי ביותר בימינו", משום ש"איננו מעלים כלל את המבוכה ואיננו מחפה עליה". הוא מזהיר: "האין גם לנו, אויביו בנפש של הפשיזם, יד בזה, בהפרזת ערך הכוח ובנתינתו עליון בסולם הערכים?". הוא מזכיר ש"הציונות לא היתה קמה – ולא תקום – בעולם שכופר בצדק ובמשפט ובחירות לכל הנברא בצלם. והיא לא תתכחש לערכי אדם אלה, כי בכך היא מוציאה את גזר דינה על עצמה".

מילותיו נותרו חדות כתער. הן המצפן שישראל נזקקת לו.

ההדפסה המחודשת של בזכות המבוכה ובגנות הטיח נפתחת בהקדמה של ההיסטוריון והמחנך מוקי צור ומסתיימת באחרית דבר מאת הסופר ישי שריד.

ברל כצנלסון היה ממנהיגיה של תנועת העבודה והוגה הדעות הבולט ביותר של הציונות הסוציאליסטית. ממקימי הסתדרות העובדים ומוסדותיה. המייסד והעורך הראשי הראשון של העיתון "דבר" ושל הוצאת הספרים "עם עובד". טבע את המונח "טוהר הנשק" וכתב את הנוסח הראשון של תפילת "יזכור". נולד ב־ 1887 בבוברויסק. נפטר בירושלים ב־ 1944 ונקבר בבית הקברות כנרת.
סדרת קו האופק, מייסודה של קרן ברל כצנלסון, נולדה מתוך ההתעוררות הציבורית והמחאה האדירה ששטפו את ישראל במאבק למען הדמוקרטיה. היא מציעה חיבורים שמתבוננים במה שקרה וקורה כאן, ומבקשת לספק לכך הסברים ולסייע בשרטוטו של עתיד אחר. מאז שבעה באוקטובר, נדמה שהצורך הזה דוחק עוד יותר.

קרן ברל כצנלסון היא מכון חשיבה ומעשה המפתח רעיונות, מדיניות ומנהיגות למחנה הדמוקרטי בישראל. הקרן פועלת לאור חזונו של ברל כצנלסון וערכי תנועת העבודה, במטרה לעצב את עתידה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ושוויונית.