ננופואטיקה 35

*

הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת הַכָּחֹל הַטּוֹב, הַתָּם. נְהָרוֹת הִתְנַחְשְׁלוּ מִדְּמָמָה, מַה יָּכֹלְתִּי לוֹמַר? אֲנַחְנוּ צְמוּדִים לָעֻבְדּוֹת, לַפִידְבֶּק, לַקֶּלֶט־פֶּלֶט הֲכִי פָּשׁוּט שֶׁיֵּשׁ, אַחַת אוֹ אֶפֶס, מְשִׂימַת הַתִּקְשֹׁרֶת מַתִּישָׁה אוֹתָנוּ.

(נועה שקרג'י) 

ננופואטיקה 35 הוא גיליון חופשי. החטיבה המרכזית שלו כוללת שירה אניגמטית ממוקדת שפה, רובה מטאפיזית ונשגבת, הכוללת יצירות מורכבות מאת דוד ניאו בוחבוט, ספיר יונס, רות פוירשטיין, יונדב פרידמן ונועה שקרג'י. פואטיקה זאת מייצגת באופן מוחשי את המגמות המרכזיות בגיליון, שהן בין השאר תגובת נגד לשירה סוציולוגית שטוחה ולחוסר הודאות הקיומי והפוליטי. זו מחאה שקטה, אשר מהדהדת בעוצמה את קרב המאסף של הלשון המדודה והמדויקת אל מול שפת הכוח.

יש בו מספר נושאים מקוריים: ארבעה שירי רכבת אקטואליים בהשראת פתיחת הרכבת הקלה בתל אביב (שי דותן, תומאס הרדי, דורית ויסמן); שני שירי זנות (רוני סומק, ריטה קוגן); זוג שירי שחמט – אחד עיסוקו באהבה (יהונתן שפירא) והאחר במוות (עמית בן עמי); לרגל יובל למלחמת יום כיפור, מחזור בן שבעה שירים העוסק במנהג של חתונות המופקות על ידי צה"ל (גלעד מאירי).

כמיטב המסורת של ננופואטיקה יש בגיליון במה ליצירה הומוריסטית ואקספרימנטלית. לדוגמה, פרודיות איגיוניות משוכללות על אודות שירת ימי הביניים ולואיס קרול מאת נעמי רות; שיר דאחקה מאת אהוד גרינברג; משחקים טיפוגרפיים בשירים של פוירשטיין ושפירא; חמשיר מקברי בנוסח חנוך לוין מאת ישראל ורמן ועוד.

בננופואטיקה 35 יש 43 יוצרים ו-48 יצירות. בהם שבעה מתרגמים של שבע יצירות: דרור בורשטיין, אילן בלופרב, ויסמן, יאנג לאו, מאירי, דינה עזריאל וכרמית רוזן; תרגומים מארבע שפות: אנגלית (צ'רלס בוקובסקי, הרדי, ריטה דאב), רומנית (בְּלֶכֶר), סינית (זוּ יוֹנְג, דוּ מוּ), ערבית (מחמוד דרוויש).

הגיליון יוצא לאור בראשית שנת תשפ"ד עם מבט קדימה לשנה החדשה ובתקווה שהמפעל הספרותי של ננופואטיקה יאיר אותה ויחדש אותה עלינו.