כשהחיפושיות האפורות השתלטו על בגדאד

שנות השישים של המאה העשרים. לתוך העולם הוורוד של משחקים וריחות־שוק ושחייה בנהר החידקל, מתפרצת מלחמת ששת הימים. לינה, בת למשפחה יהודית בורגנית בבגדאד, מנסה לנהל חיי נעורים שגרתיים, אבל להיות יהודי במדינה ערבית אינו דבר פשוט, שכן הפוליטיקה מתערבת כל הזמן. 

שינויים אפלים חלים בעיראק, והיא מתקשה להבין מה קורה או למי להאמין. מושא אהבתה הראשון נאלץ להימלט, אביה מאבד את עבודתו, אחיה נעצר, וחברהּ הצעיר נאלץ לחפש בין גופות היהודים שנתלו את אביו שנאסר.
בשל הצורך לשמור על סודיות מוחלטת, לינה אינה יכולה לספר אפילו לחברתה הטובה ביותר, שמשפחתה רק מחכה לרגע המתאים לברוח, לעזוב בסתר את המדינה שהיתה להם בית במשך דורות. 

מונה יחיא נולדה וגדלה בבגדאד למשפחה יהודית, שבשנת 1970 נמלטה מעיראק לאיראן. חודש לאחר מכן היא עלתה לישראל, שבה שירתה בצה"ל ולמדה צרפתית ופסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1985 היגרה לגרמניה ללמוד אמנות, ומאז חיה שם. 
בשנת 2000 פירסמה את הרומן הזה באנגלית, שכן לדבריה, "אנגלית אף פעם לא פצעה אותי כמו הערבית, וגם אין לה יומרה כמו העברית." הספר זיכה אותה בשנת 2001 בפרס The Jewish Quarterly Wingate Prize for Fiction, שבו זכו בין היתר גםאתגר קרת, א"ב יהושע, דויד גרוסמן ועמוס עוז. הוא ראה אור גם בגרמניה ובצרפת, ובימים אלה מתורגם לערבית.

"זהו רומן אקזוטי במיטבו, אבל גם יצירה על התבגרות, שבה ההתבוננות על המעבר העדין מילדות לנעורים נעשית עם קריצה קלה, חפה מכל סנטימנטליות." 
אן קארפף, הגרדיאן

לקריאה נוספת:

הסופרת מונה יחיא: "זו לא רק האכזריות עצמה, זו השמחה מול האכזריות", רונן טל, הארץ, 2023