"בצד אחד היתה אמא שלי ובצד האחר כל מה שרציתי: משפחה, בית, חדר משלי, אוכל חם..."

אמריגו, ילד בן שבע, גר עם אמו אנטונייטה בשכונת עוני בנאפולי. השנה היא 1946, ומצב העיר ואנשיה לאחר מלחמת העולם השנייה בכי רע. אמו של אמריגו מחליטה להציל אותו מהרעב והעוני, ושולחת אותו ב"רכבת הילדים" – מבצע שבו נשלחו ילדים עניים מדרום איטליה להתארח אצל משפחות בצפון המדינה, על מנת להקל עליהם את החורף הקשה. גם אמריגו וגם אמו אינם יודעים שהמסע ישנה את חייו של אמריגו לעד. 

המסע צפונה, שסיפורו מבוסס על אירועים אמיתיים, מציב את אמריגו בין שני עולמות שביניהם הוא ימשיך לנוע כל חייו. הוא מתוודע למשפחתו המאמצת בעיר מודנה, ולמנהגיהם ולאורחות חייהם של אנשי הצפון. הוא רואה כיצד חיים האנשים שנולדו לגורל מיטיב יותר, ומגלה ארץ מצולקת ממלחמה אך מלאת תקווה. הספר עוקב אחר חייו של אמריגו כילד וכמבוגר, וחושף את השפעתו של המסע על חייו, ואת הדרך שבה השהות בצפון עיצבה את זהותו ואישיותו.

הילד מנאפולי מעמיד במרכזו ילד ששבה את לבם של המונים מסביב לעולם. כתיבה מבעד לעיני ילד היא אתגר ספרותי שלא קל לצלוח, וויולה ארדונה הצליחה לברוא דמות משכנעת שאי־אפשר שלא לאהוב. למרות נקודת המבט הילדית, הספר שואל שאלות מהותיות על בחירה וגורל, נתינה והקרבה, פערים חברתיים וכלכליים,  ומשפחה ואהבה. 

הילד מנאפולי תורגם ליותר משלושים שפות והיה לרב מכר עולמי. בימים אלה הוא מעובד לסרט. את הלשון המיוחדת של הספר, ואופן הביטוי הייחודי של אמריגו, הפליאה לתרגם מאיטלקית שירלי פינצי לב.