אליזבת איננה

חרדתה של מוד לשלומה של חברתה אליזבת הולכת וגוברת, אך איש אינו מתייחס לכך ברצינות – לא בתה המתוסכלת, לא המטפלות, לא המשטרה ובמיוחד לא בנה ההפכפך של אליזבת – כי מוד סובלת מדמנציה. אבל גם כאשר זיכרונה בוגד בה והיא נעשית תלויה יותר ויותר בפתקים אינספור שהיא משאירה לעצמה בכיסים וברחבי הבית, מוד אינה שוכחת את חברתה הטובה ביותר. 

מוד, החמושה בלא יותר מתחושה עזה שאליזבת זקוקה לעזרתה, גומרת אומר לגלות את האמת ויהי מה. בשעה שהאובססיה הזאת ממלאת את ההווה המתפוגג במהירות של מוד, הרמזים מוליכים אותה עמוק אל תוך עברה, אל פרשה בלתי פתורה אחרת: פרשת היעלמותה של אחותה האהובה סוקי זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה.