בגידתה של ריטה הייוורת

טוֹטוֹ הוא ילד רגיש, מוכשר ושונה, הגדל בעיירה מאובקת אי־שם בלב הפמפס של ארגנטינה בשנות השלושים של המאה שעברה. בהתמודדותו עם סביבה משמימה ולפעמים עוינת הוא מוצא מזור בקסמם של הסרטים ההוליוודיים של התקופה, תשוקה שהוא חולק עם אימו. סביבו רוחשים החיים הלא קלים של משפחתו, של נערות ונערים בני דורו ועוד מתושבי המקום. לכל אחד מאוויים, חרדות, אשליות ואכזבות משלו. ובמציאות הנידחת הזאת, הדברים נמדדים לאור האידיאלים הנוצצים והרגשניים של הניבטים ממסך הקולנוע. כל זה מוצג בסדרה של מונולוגים פנימיים חושפניים, כאובים אך גם מצחיקים, כתובים בלשון מדוברת חסרת עכבות – וללא קול סמכותי של מספר.

פואיג היה בן דורם של סופרי ה"בום" הלטינו־אמריקאי (גרסיה מרקס, ורגס יוסה, פואנטס), אבל עיסוקו המסיבי בתרבות פופולרית מסמן מגמות מאוחרות יותר. בין השאר הוא מחבר הרומן "נשיקת אשת העכביש", שגם הוסרט. "בגידתה של ריטה הייוורת", רומן הביכורים שלו, ראה אור לראשונה ב־1968. בעיירת הולדתו שרפו את הספר, אך זה לא מנע את הצלחתו הגדולה בארגנטינה ובעולם.