ספר עלטה

"ספר עלטה" הוא ספרו הראשון של כותב המגיע מהעולם החרדי, אשר רואה אור בעילום שם – תחת הסימן ●.

העיגול השחור, אשר נבחר על ידי המחבר כשם עט, הוא מטבעו סימן של צמצום – כליאה בעולם שחור, בחיים כפולים של הסתרה, סודות ומידור. אך דווקא מתוך הלילה והעלטה מתרחשת פריצה חלומית פרועה ויצירתית אשר פורצת את גבולות עולמו, בדמיון חסר גבולות הנובע מעולמות תוכן דתיים וחילוניים, טכנולוגיים וחייתיים, תוך כדי ערבוב זרמים קבליים וזרמי תודעה קולקטיבית. החלומות בספר הזה רחוקים מניסיון כזה או אחר לייצג את חיי היומיום החרדיים, שכן הם נוגעים בהיבטים הליליים והלא-מודעים של החברה הישראלית כולה.

הפסבדונים – סימן של עיגול שחור – נבחר על ידי המחבר בעקבות הסימן שבו משתמשים כדי לקדד סיסמה כשנכנסים אל אתר סודי במחשב. מחבר הספר אינו יכול להיחשף בפני הציבור שבתוכו הוא חי ושעליו – בין השאר – הוא כותב. אבל הבחירה בסימן קשורה קודם כל לתפיסה העמוקה של היעדר מחבר מוגדר, תפיסה ששואבת ממסורת של כתיבה וקריאה יהודית מדרשית.

מתחת לווירטואוזיות הרעיונית, מבעד לתנועה הפרועה של האסוציאציות והדימויים שגודש את הטקסט הזה, מבליח מבין החרכים סיפורו של אדם אשר חי במציאות כלכלית ואישית דוחקת ומצמצמת, אשר מוצא מפלט בסבך העשיר והפרוע של הדמיון – בעלטה, בלילה, בסבך החלומות. ובאמת, הטקסט הזה הוא עליז מאוד לפרקים, בעיקר בפרקיו הראשונים. אבל מבעד לעליצות הזאת מקנן גם עצב שקט מאוד, "באסים" דיכאוניים מתחת לתנועה המלודית המשוכללת, אשר בסופו של דבר יפרוץ החוצה מהדמיון אל היום: שילוב של חגיגיות צבעונית, של פריצה וירטואוזית, אבל ממש באותה נשימה גם היאטמות וחוסר יכולת לנשום, מרחב מצטמצם והולך, מרגע לרגע, ואדם המוצא מפלט הולך וגובר בחלומות, בבריחה הולכת וגוברת מהמציאות הדוחקת של היום – עד רגעי המפלט האחרונים, בסופו של הספר.