24 שעות בחיי אישה

ב״עשרים וארבע שעות בחיי אשה״, מסובב אמן הסיפור היהודי-אוסטרי את קרבינו אינספור פעמים, והוא עושה זאת לא רק באמצעות ההפתעות שהוא שולף מתוך כובע קסמים של ממש, אלא גם בנצלו עד תום את כישרונו הייחודי להפיק מהרגש הטהור תמצית מזוקקת של מילים, ללכוד בדיו את נבכי הנפש הקמאיים ביותר, החמקמקים ביותר לתיאור. זוהי גדולתו של צוויג, אשר בסיפור קצר אחד מקפל חיים שלמים של החמצה, חרטה ושיפוט עצמי, וכאילו בדרך אגב משליך את הקורא לאינטרו-רטרוספקציה אישית, ומציע לו תרפיה שלא תסולא בפז: קתרזיס.