שועלה

אני

בְּעֶצֶם לֹא הִגַּעְתִּי אַף פַּעַם
לְדַרְכִּי
דֶּרֶךְ רְחָבָה זְרוּעַת אוֹר וּשְׁתוּלָה עֵצִים
בְּיַרְכָּתֶיהָ
תָּמִיד הִשְׁתַּלְשַׁלְתִּי בְּיִסּוּרִים גְּדוֹלִים
בִּדְרָכִים צְדָדִיּוֹת לֹא שְׁלֵמוֹת, טְבוּלָה בְּצַעַר
לֹא הִגַּעְתִּי לִכְלַל פְּרִיחָתִי הַטָּבוּעַ בִּי
אוּלַי הָיוּ אֵלֶּה עֲשֶׂרֶת בָּנַי הָאֵיתָנִים כְּאַלּוֹנִים
שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֵּעַי
אוּלַי אֲנִי אֵם שֵׁבֶט שֶׁאִבֵּד דַּרְכּוֹ בַּמִּדְבָּר
אוֹ צוּפִית נַעֲלָה כְּחֻלָּה וְאֶלֶגַנְטִית
וְאוּלַי אֲנִי נִיצוֹץ מִכּוֹכָב אָבוּד בֶּחָלָל

מבחר חדש משירתה של אסתר ראבּ (פתח־תקוה 1894 – טבעון 1981), שכונתה "המשוררת הארצישראלית הראשונה", וששיריה משופעים בחושניות ובנופי הארץ.