לא איש בשורה

במדינת ישראל מתפתח בשנים האחרונות תחום האבל, השכול וחקר האובדן והתגובות של המשפחות השכולות. אנשי מקצוע שונים בארגונים ובמשרדי הממשלה מתמודדים מדי יום עם הצורך למסור בשורה מרה. משרד הרווחה למשל, נותן מענה טיפולי למשפחות שכולות באמצעות תוכנית הסיוע למשפחות שכולות מתאונות דרכים, רצח והתאבדות. חלק ממפעילי התוכנית הזו הם צוותי הבשורה המרה: עובדי הרשויות המקומיות (בעיקר עובדות סוציאליות), שחוברים לקציני משטרה ומוסרים למשפחות את ההודעה המרה על אודות המוות שפקד את יקירם, ומלווים אותם בשעות הראשונות.  מגפת הקורונה, שגבתה מספר מתים רב בישראל, הגבירה את הצורך של משרד הבריאות לבדוק את הסוגיה ולהמליץ באופן מקצועי על הדרך שבה מומלץ לרופאים למסור בשורה מרה. גם משרד החינוך נותן את הדעת בתחומים שונים כמו הודעות לילדים על מות בן משפחה, מקרי מוות בהתאבדות, צורך בהודעת מוות לילדים שבמשפחות אומנה, או הודעה לאנשים עם מוגבלות.  הספר כולל ספרות מקצועית עדכנית, שתסייע להכשרת המודיעים בארגונים השונים, תבהיר את מהות תפקידם ותתייחס למצבם בזמן ההודעה, לפניה ואחריה.

פרקי הספר מציגים דילמות מקצועיות ודרכי התמודדות במצבי אובדן ושכול תוך התייחסות לאוכלוסיות שונות ומגוונות, למשל ילדים ואנשים עם מגבלות. כמו כן עוסק הספר בתפקידם של רופאים וּוטרינרים בנושא ההודעה על מוות. הספר מיועד לאנשי מקצוע בתחום האבל והשכול בארגוני סיוע שונים, ומטרתו לשמש כלי עזר לעובדים במקצועות הסיוע והטיפול. כמו כן הוא נועד לשמש ספר לימוד והדרכה מעשית לסטודנטים במקצועות בריאות הנפש, החינוך, הרווחה ומדעי ההתנהגות, שכאנשי מקצוע עתידים רובם להתמודד עם נושאי אובדן ושכול, ולכן חשוב להכשירם לכך מבעוד מועד.