אבא עושה בושות

פעם אחת היה ילד ושמו אפרים.

היתה לו אמא, כתבת חדשות,

אפרים חשב שהיא משהו מיוחד.

והיה לו אבא

שרק המציא סיפורים

ותמיד עשה בושות.

אַבָּא שֶׁל אֶפְרַיִם שׁוֹנֶה מִכָּל הָאָבוֹת הָאֲחֵרִים. הוּא שָׁר שִׁירִים בָּרְחוֹב, מִתְעַקֵּשׁ לְנַשֵּׁק
אֶת אֶפְרַיִם לְיַד כֻּלָּם, מְפַחֵד מִקְּטָעִים מַבְהִילִים בִּסְרָטִים, וּבְאֹפֶן כְּלָלִי עוֹשֶׂה הֲמוֹן
בּוּשׁוֹת. כְּשֶׁבַּגַּן מַכְרִיזִים עַל תַּחֲרוּת אֲפִיָּה, אַבָּא שֶׁל אֶפְרַיִם נִשְׁאָר עֵר כָּל הַלַּיְלָה כְּדֵי
לְהָכִין אֶת הָעוּגָה הַמְּנַצַּחַת. הַאִם זֶה מַתְכּוֹן לַמְּבוּכָה הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּן? וְאוּלַי דַּוְקָא הַפַּעַם
אֶפְרַיִם יִתְגָּאֶה סוֹף־סוֹף בְּאַבָּא שֶׁלּוֹ?

סֵפֶר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְרַגֵּשׁ עַל יַחֲסֵי הוֹרִים וִילָדִים, עַל כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת וְעַל שְׁבִירַת מֻסְכָּמוֹת