תהו ובהו

הפובליציסט והוגה הדעות אהרון שמואל תמרת נמנה על הדמויות המסקרנות והמוחמצות של המחשבה היהודית במאה העשרים. פן אחד של מחשבתו שלא זכה ליחס הראוי לו הוא הפסימיזם האקזיסטנציאלי אליו נקלע בשנות העשרים של המאה הקודמת.

הקובץ שלפניכם בא להשלים חיסרון זה ומציג חמש מסות נוקבות על מצבו של האינדיבידואל המאמין בראשית המאה העשרים. בשפה חריפה ותוך ריקוד על שפת תהום הייאוש, מבטאות המסות של תמרת את הרהוריו של מאמין מתוסכל שלא היה מוכן להסיט את מבטו מ'החרמש השחור הפרושֹ על כל היקום' ומשרירות ליבו של 'האשמדאי האלוהי'.