"4 בנובמבר 1995 הוא נקודת האפס של הפוליטיקה הישראלית בת זמננו. רצח יצחק רבין וההתרחשויות שאירעו מיד בעקבותיו קבעו את יחסי הכוחות בין המחנות הפוליטיים ועיצבו מחדש את דפוסי הוויכוח ביניהם".
פרופ' אסף שרון מתבונן אחורה אל 30 השנים שחלפו מאז רצח רבין ומותח קו ישיר ומפתיע בין האירוע המכונן ההוא לשבעה באוקטובר והמלחמה בעזה. "בשני המקרים", הוא כותב, "התאפיינה התגובה הציבורית בסירוב עיקש להכיר במשמעות הפוליטית של האירועים, מצד אחד, ובדרישה מאיימת לערטל אותם מכל הקשר פוליטי, מצד אחר. המניעים האידיאולוגיים והתפיסה הפוליטית שהביאו לרצח ולטבח נעלמו תחת התביעה לאחדות והאיום המצמית במלחמת אחים".
שרון מנתח את הדרך שבה שימשה תרמית האחדות להשתקת קולות ביקורתיים ולדה־פוליטיזציה של מחנה השמאל ומראה כיצד הצליחה הנהגת הימין לחמוק בשני האירועים מאחריות ולהימנע מאובדן שלטון באמצעות "צו פיוס" ו"יחד ננצח".
בעקביות ובבהירות מראה שרון כי הדרך לתיקונה של המערכת הפוליטית בישראל, כמו גם לשיקומה של החברה הישראלית, תלויה לא מעט ביכולת להשתחרר מאחיזת החנק של שיח האחדות.
פרופ׳ אסף שרון מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ומייסד־שותף ועמית בכיר במכון מולד בירושלים.
סדרת קו האופק, מייסודה של קרן ברל כצנלסון, נולדה מתוך ההתעוררות הציבורית והמחאה האדירה ששטפו את ישראל במאבק למען הדמוקרטיה. היא מציעה חיבורים שמתבוננים במה שקרה וקורה כאן, ומבקשת לספק לכך הסברים ולסייע בשרטוטו של עתיד אחר. מאז שבעה באוקטובר, נדמה שהצורך הזה דוחק עוד יותר.
קרן ברל כצנלסון היא מכון חשיבה ומעשה המפתח רעיונות, מדיניות ומנהיגות למחנה הדמוקרטי בישראל. הקרן פועלת לאור חזונו של ברל כצנלסון וערכי תנועת העבודה, במטרה לעצב את עתידה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ושוויונית.