ההר הקטן

ההר הקטן, שראה אור ב-1977, נוגע מזוויות שונות בכאוס שהותיר בלבנון השלטן הקולוניאלי – הקרעים בין נוצרים למוסלמים, מחנות הפליטים הפלסטינים והקרבות בין הפלגים הצבאיים – מדינה שבה כולם בוחשים בקלחת, הכול נזיל, ובריתות מתחלפות בן־רגע.

את ההתפרקות הזאת תיאר ח'ורי בעזרת פואטיקה מסוג חדש, ספרות פרגמנטרית והטרוגנית שהתנערה מכל מחויבות לצורה יציבה. "סגסוגת" זו – כפי שהגדיר אותה אדוארד סעיד באחרית הדבר לספר – יצרה את הכלים הנחוצים בשביל "לתת קול לגלויות עקורות ולפליטים לכודים, לפירוק גבולות ולזהויות מתחלפות, לדרישת רדיקליות וללשונות חדשות."

בההר הקטן אפשר למצוא את כל המאפיינים שהפכו לימים לסימני ההיכר של הכתיבה של ח'ורי: קרעי אוטוביוגרפיה, ספק אמיתיים ספק מדומיינים, בלילה של זמנים, שבירה של תחביר ואלימות חשופה.