בשביל מה הארמון וכל הדקורציה

נורית זרחי היא אסכולה בפני עצמה. זה ניכר בכל פעולה ספרותית שלה. בשקט-בשקט היא יוצרת מסורת. מסורת של אישה אחת. ולא שהמסורת-של-אישה-אחת אינה מתקיימת בספרות הילדים או בשירה שלה, אלא שאלה מלכתחילה מדיומים שמגעם עם המציאות מותנה פחות. הפרוזה, לכאורה, היא כבר סיפור אחר...

באנתולוגיה הזו, שערכה וליוותה באחרית דבר עינת יקיר, התבקשו סופרים וסופרות לבחור סיפור אחד מתוך קורפוס הפרוזה העצום שלה, הנפרש על פני ז'אנרים ושנים, כדי להבין סוף-סוף על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הפרוזה של נורית זרחי?

המסע המסעיר בין ההתבוננויות והסיפורים מעניק לזרחי את הזכות שמגיעה לה כפרוזאיקונית חד-פעמית.