בנוף גוף

בְּנוֹף גּוּף 

*

טַל בְּכַר הָעֵשֶׂב

כַּלָּנִית סְגֻלָּה קְמוּטָה

תִּרְעַד בְּרוּחַ עֶרֶב

לְאַט זוֹרֵם הַדָּם

לְאוֹר הַחֹרֶף

בְּנוֹף גּוּף לנצר לאו הוא ספר חשוף, נועז ומפתיע. הפואטיקה שלו מאובחנת בעיקר הודות לשילוב מאוזן בין תקשורתיות לאניגמה, אשר יוצר עולם לשוני ייחודי. התמה המרכזית היא תיאור מערכת יחסים זוגית של זוג צעיר ואמוני מנקודת המבט של האחרת בקשר – האישה, הרעיה, האם. זהו פרויקט אמיץ והיברידי הדורש מהמחבר המובלע ריחוק אסתטי ותנועה וירטואוזית רגישה בין נקודות מבט משולבות. המפגש בין נקודות המבט הנשית והגברית מוגש דרך סיטואציות מגוונות למשל: ארוטיקה, הקמת בית, בישול, בילוי, רגעים אינטימיים של גופניות מביישת לכאורה כגון מחזור נשי, משברים, קונפליקטים ועוד. לאו, נטל על עצמו משימה מורכבת, "להיכנס לראש של האהובה", על מנת לנסות להבין את הזולת ובכך להציע מודל תראפויטי לקשרים אנושיים באשר הם.

שתי תמות בולטות נוספות בספר הן שירי נוף ישראלי פיגורטיביים ואקזוטים השזורים לאורך הספר ושירי צבא החותמים את הספר, אשר רובם נכתבו בהשראת המילואים של לאו במלחמת עזה. תמות אלו, בנוסף לסוגיות יהודיות ואמוניות, הצצות בין השיטין, מעניקות לספר זהות ישראלית עכשווית – זהות פריכה, אשר נבנית ומתרפקת מחדש שוב ושוב בדורות האחרונים.

מכאן, בנוף גוף זו יצירת ביכורים בשלה, וידויית ומסוגננת, המבקשת לדבר על המושתק, המביש, האשם וזאת במטרה להציע למחפש דרך נתיבים של גאולה.

נצר לאו (ירושלים, 1994) נשוי לתהל ואבא לעמליה וגדי, משורר, מסאי ומבקר ירושלמי, בוגר בית הספר לאומנויות המילה ותואר ראשון לפילוסופיה ואמנויות באוניברסיטה הפתוחה. סטודנט לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומפיק אמנותי במקום לשירה בירושלים. שירים, מסות וביקורות פרי עטו פורסמו במיטב כתבי העת והמוספים בספרות הישראלית העכשווית.