אוזני פרות - הייקו בעלי חיים

"בני אדם, אם אינם מתעלמים מקיומם של בעלי החיים, מנסים לפעמים לומר עליהם משהו (…) שירת ההייקו מצאה דרך יוצאת דופן לדבר על העולם בכלל, ועל עולם הטבע ובעלי החיים בפרט. השירה הזו אינה מעמידה פנים שאינה חלק מתרבות האדם. היא נכתבת במילים. אבל היות שהשירה הזאת קצרה, המילים כמו שואפות למעט את נוכחותן.

"לקיצור יש משמעות אתית ומעשית ביחסי אדם-חיה: האדם הכותב והקורא שיר הייקו כמו מתפנה לזיקה ישירה עם החיה – במגע, בהתבוננות, בליטוף או בהקשבה, בלי לבנות בינו לבין החיה חומות מילוליות של פרוזה. היות שהחיה אינה מדברת בשפת המשורר, אין זה מן הנימוס להכביר מילים. 

"אתה יכול לכתוב או לקרוא שיר הייקו על ציפור בלי שהדבר יפריעך מלהטות אוזן לשירתה. רוב זמנך עם הציפור יוקדש לקולה, לא לדברי עצמך".

(דרור בורשטיין, קטע מתוך אחרית הדבר לספר")