טקסטורות - מילה וספר באמנות הישראלית

טקסט-ורות הוא קובץ עיונים שנושאם יחסי האמנות – הישראלית בעיקר, אך לא בלבד – והמילה הכתובה. הלגיטימציה שהעניקה האמנות המושגית לנקיטה מילולית באמנות החזותית פתחה את השער למערך יחסים עשיר בין שני המדיומים, שבחינתו ההגותית (תיאולוגית, לרגעים) וההיסטורית נערכת לאורך הספר, המורכב משני חלקים נפרדים: בראשון, נסקרים ונידונים תפקודי מילים, משפטים, ספרים וספריות באמנות המושגית והפוסט-מושגית בעולם ובישראל; בשני, נסקרות ונידונות הידרשויות של אמנים ישראליים למשוררים וסופרים, ובמקביל, הידרשויות של משוררים וסופרים ישראליים ליצירות אמנות חזותיות ישראליות. לאחר מאות שנים של ליווי מאייר את הכתבים הקדושים, הגיחה האות לאמנות החזותית בישראל, נישאת על גלי המיסטיקה היהודית ו/או על ידי קדימות המילה בתרבות היהודית לדורותיה. במישור הבינלאומי שמאז תחילת המאה ה- 20, הקולאז' הקוביסטי וה"פופ-ארט" העצימו את נוכחותו של הדימוי המילולי כשווה-ערך לדימוי החזותי, אך הייתה זו האמנות המושגית בשלהי שנות ה- 60 שמוטטה את החומה שהוגבהה בימי הציור המופשט. אמון על מהלך זה, הספר דוחה את הניסיון האמנותי המודרניסטי להתבדל מה"ספרותי", ואף להפך – רואה בדו-שיח שבין האמנות והספרות כר להעשרה והעמקה של החוויה האמנותית וגם של העיון ההיסטורי. שיא עניינו של הספר הוא בספרייה, בבחינת ארכיון, כאידיאה וכשפה אסתטית שאמנים עכשוויים נוקטים בה.