הליפט | The Lift

“טרנספרומבאו: ליבלינג–דסאו“ הוא פרי מחקר אמנותי בן שלוש שנים של היוצרים עילית אזולאי, יונתן טואיטו, לו מוריה, ניר שאולוף והילה כהן־שניידרמן, המתחקה אחר סיפורם של הסכמי ההעברה (1933 – 1938).

קבוצת היוצרים יצאה למסע בין חפצים וחומרים, ארכיונים אישיים ומוסדיים, טקסטים ודימויים, מקומות ואתרים היסטוריים, ראיונות עם חוקרים וחוקרות ומפגשים עם אנשים פרטיים. במהלך המסע נבנה לא־מודע משותף, שהוליד שתי תערוכות וספר אחד. הסכמי ההעברה, שנחתמו בין גרמניה הנאצית, המוסדות הציוניים ושלטונות המנדט הבריטי בשנות ה־30 של המאה ה־20, כוננו קשרי מסחר בין הצדדים ואיפשרו את הגירתם של עשרות־אלפי יהודים מגרמניה לפלשתינה־א“י של ימי המנדט.

במסגרת ההסכמים, משפחה יקית יכלה למכור את נכסיה ולהפקיד את המזומנים בחשבון בנק בגרמניה. בכספים אלה נרכשו סחורות תוצרת גרמניה שנשלחו לארץ, שם נמכרו ופדיון המכירה הושב למשפחה לאחר הגירתה. האנשים, הרעיונות וחומרי הגלם שהגיעו במסגרת הסכמי ההעברה, תרמו לתנופת הבנייה של היישוב היהודי והשפיעו על אופן התעצבותו של הסגנון המודרני באדריכלות, בעיצוב ובאמנות באותן שנים, בווריאציה המקומית שלו – ובייחוד על התפתחות האזור העירוני שייקרא לימים ה“עיר הלבנה“ של תל־אביב.

בניינים רבים באזור זה, שב־2003 הוכרז על־ידי אונסק“ו כ“אתר מורשת עולמית“, נבנו למעשה מחומרים תוצרת גרמניה הנאצית. הפרויקט “טרנספרומבאו: ליבלינג–דסאו“ – Transferumbau , טרנספר ובנייה מחדש – הוזמן על־ידי בית ליבלינג וקרן באוהאוס 100 . כמה מתוצרי המחקר של הפרויקט מובאים בספר זה ובתערוכות המוצגות במקביל בתל־אביב (ספטמבר 2019) ובדסאו (אוקטובר 2019).

הספר הוא דו־לשוני (עברית ואנגלית) וכולל את ״נפילתו ונפילתו של מר כפתור״ אופרטה מאת ניר שאולוף, בעקבות ״העסקתו ופיטוריו של מבקר העברה ד״ר דב קנופף״, 1938, הציוני הארכיון, S7\683\1 תיק